פסק-דין בתיק ת"א 25014-09-10

בפני תובענה לפיצוי בגין נזק גוף שנגרם עקב תאונת עבודה נטענת.

רקע כללי וטענות הצדדים -

1.         התובע, מר מוחמד מועד (להלן: " התובע"), יליד 1959, נפגע ביום 12/2/2010 במהלך עבודתו באתר הקמת מחלף סומך, בו בוצעו עבודות סלילת כביש. התובע היה באותה העת עובד של חברת קל-בנין בע"מ (להלן: " קל בנין").

2.         לטענת התובע על הקרקע, בסמוך למקום בו ארעה התאונה, הונחה כף של באגר (שלא היתה מחוברת לבאגר, להלן: " הכף של הבאגר"). כלי רכב כבד מסוג יעה אופני מתוצרת קטרפילר, אשר כונה על ידי הצדדים "שופל" (וכך להלן: " השופל"), הגיע למקום כאשר הוא נושא בתוך הכף מכבשון (להלן: " המכבשון"). השופל ביקש לפרוק את המכבשון והתובע סייע בפריקת המכבשון מהכף של השופל. לטענת התובע, במהלך הפריקה של המכבשון מכף השופל לאדמה, השופל "גלש" מהר מדי מהכף, לרבות לאור העובדה שהקרקע היתה משופעת. התובע ניסה לתפוס את המכבשון וידו השמאלית נתפסה בין המכבשון לבין הכף של הבאגר שהיתה על הרצפה - וכך "נמחצה" היד ונפגעה. מוסיף התובע כי בעת שניסה להתחמק מפגיעת המכבשון, הוא קפץ הצידה ונחבל גם בברך רגלו השמאלית.

3.         הנהג בשופל היה הנתבע מס' 2, מר לואי עסלי (להלן: " נהג השופל"), עובד של חברת עסלי סעיד ואחיו בע"מ, הנתבעת מס' 3 (להלן: " המעבידה של הנהג"). השופל היה מבוטח באותה העת אצל כלל חברה לביטוח בע"מ, הנתבעת מס' 1 (להלן: " כלל").

4.         את כתב התביעה המקורי, ביום 16/9/2010, הגיש התובע רק כנגד כלל - מכח חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975 (להלן: " חוק הפיצויים").

5.         כלל, בכתב הגנתה, הכחישה את הנסיבות וטענה טענות נוספות לגבי אי תחולתו של חוק הפיצויים, לרבות טענה לפיה אין המדובר ב"תאונת דרכים" וטענה לגבי אי תחולתו של הביטוח לאור שינוי ייעודו של השופל.

6.         בעקבות טענתה זו - ביקש התובע לתקן את כתב התביעה וביום 5/7/2011 הוגש כתב תביעה מתוקן אשר בו הוספו נהג השופל והמעבידה שלו כנתבעים 2 ו-3. עילת התביעה כנגד הנתבעים 2 ו-3 הינה נזיקית, מכח פקודת הנזיקין (להלן: " פקודת הנזיקין").

7.         כלל הגישה כתב הגנה מתוקן, בשמה ובשם הנתבעים 2 ו-3, נהג השופל והמעבידה שלו, רק לגבי העילה מכח חוק הפיצויים, והבהירה כי היא אינה מייצגת נתבעים אלו בעילה הנזיקית אלא רק בעילה לפי חוק הפיצויים.

8.         כתב תביעה מתוקן בשלישית הוגש ביום 5/12/2011 אך אין צורך להדרש למטרת הגשתו.

9.         נהג השופל והמעבידה שלו לא הגישו כתב הגנה לגבי העילה הנזיקית ולא התייצבו לדיונים.

10.     תביעה כנגד המעבידה של התובע, קל בנין, לא הוגשה.

מסכת הראיות -

11.     בפני העידו התובע (לגבי תצהירו ת/1) ומר זכריה נסרה (להלן: " זכריה", לגבי תצהירו ת/3). כמו כן הגישו הצדדים מסמכים - לרבות מתיק המל"ל.

דיון ומסקנה -

12.     לאחר בחינת העדויות והמוצגים ושקילת סיכום הטענות מטעם הצדדים, מסקנתי הינה כי דין התביעה כנגד כלל להדחות ודין התביעה כנגד הנתבעים 2-3 בעילה הנזיקית להתקבל בחלקה הקטן, וזאת מהטעמים שיפורטו להלן.

דחיית התביעה כנגד הנתבעת מס' 1, כלל -

13.     אזכיר שוב כי התביעה כנגד כלל הינה רק מכח חוק הפיצויים.

14.     לאחר תום ישיבת ההוכחות - ביקש ב"כ של התובע לדחות את התביעה כנגד כלל, לרבות לאור העובדה שהוגש מסמך אשר ממנו למדים אנו כי השופל לא אמור היה לשנע מטען כגון המכבשון וכי העברת מכבשונים ממקום למקום חורגת מייעודו של השופל. כוונתי לתעודת עובד הציבור שהגיש מר דוד גרינברג ממשרד התחבורה / אגף הרכב / גף צ.מ.ה. מיום 13/9/2011 לגבי השופל, ייעודו, מה הוא אמור לשנע (אדמה, חול וחצץ) ובמיוחד מה שהוא אינו אמור לשנע (כגון המכבשון). השימוש בשופל בניגוד לייעודו מהווה הפרה של תניות הפוליסה שהנפיקה כלל (מעבר לעובדה כי עסקינן בפריקה), ולכן - בהסכמת הצדדים התביעה כנגד כלל נדחתה,  והצדדים טענו רק לגבי שאלת ההוצאות, אליה אתייחס בסוף פסק הדין.